בראשית 1940 הוקם במזרח הרוביישוב גטו אליו הועברו כ-6,000 מיהודי העיר וסביבתה ורוכזו בו בצפיפות רבה. כל היהודים בני 12 ומעלה נצטוו לשאת סרט זרוע לבן שבמרכזו מגן דוד. הגרמנים מינו יודנראט של 12 חברים בראשות שמואל ברנד. על היודנרט הוטל לספק לגרמנים עובדי כפייה, לשלם להם כופר לעתים מזומנות ולהעביר להם דברי ערך. אולם היודנראט של הרוביישוב ראה עצמו כהמשך למוסד הקהילה ועשה כמיטב יכולתו כדי לסייע לעניים וליתומים ולדאוג לצרכי הציבור. הוא הקים מטבח ציבורי ובית חולים עם שלושים מיטות.
הגרמנים הקימו באזור ארבעה מחנות עבודה, ומדי יום ביומו יצאו לעבוד בהם מאות יהודים, ביניהם גם נערים ונערות, לעבודות כגון סלילת כבישים, חפירת תעלות, בניית גשרים וגם לעבודה אצל בעלי אחוזות ואיכרים פולנים.
עמנואל רינגלבלום היה היסטוריון ואיש ציבור, נודע בעיקר בשל הארכיון המחתרתי "עונג שבת" שניהל בגטו ורשה.עמנואל רינגלבלום
דיווח מגטו ורשה במאי 1940: "בהרוביישוב עובדים היהודים קשה מאד מחוץ לעיר ורק אחת לשבוע רשאים לבוא העירה כדי לנוח. בתמורה הם מקבלים אוכל".
ב-13 באוגוסט 1940 ריכזו הגרמנים בעזרת שוטרים פולנים 800 יהודים בבניין בית הספר המקומי, שם הוחזקו שלושה ימים ללא מזון. 600 מהם נשלחו לעבודות כפייה במחנה בלז'ץ, והועסקו בחפירת תעלות-מגן על הגבול הסובייטי. כמחציתם מתו ברעב ובמגפות.
באוגוסט 1940 הובאו לגטו הרוביישוב כ-500 יהודים מצ'נסטוכובה ובהמשך גורשו אליו מאות יהודים מקרקוב וממיילץ (Mielec). יהודי הרוביישוב השתדלו לעזור למגורשים אך האמצעים שהיו ברשותם היו דלים. במאי 1942 רוכזו בגטו הרוביישוב 5,690 יהודים.
