40 יהודים שגילו התנגדות נורו במקום. כעבור מספר ימים, הוציאו הגרמנים מבתיהם מאות יהודים נוספים. רבים התנגדו לגירוש, 180 מהם נרצחו בבית הקברות היהודי. השאר, ביניהם יהודים מעיירות סמוכות, נשלחו למחנה ההשמדה סוביבור.
בגטו הרוביישוב נותרו כ-2,500 יהודים שרוכזו בגטו קטן לא רחוק מבית העלמין היהודי, ועבדו במפעלים של הגרמנים. ב-28 באוקטובר 1942 גורשו לסוביבור רוב יושבי הגטו הקטן – כ-1,600 נפשות. כ-400 מיושבי הגטו שהתנגדו במהלך הגירוש נרצחו בבית העלמין.
בהרוביישוב נותרו רק 160 צעירים יהודים ששוכנו במחנה עבודה והועסקו בניקוי שטח הגטו ובהריסת בית הקברות.
בספטמבר 1943 חוסל מחנה העבודה, ואסיריו הועברו למחנה בודז'ין ליד קרשניק. מעטים מביניהם הצליחו להימלט ליערות.
שנים על שנים הדחקתי חוויות ואירועים אותם חייתי. לעיתים, במבט לאחור, לא האמנתי כי אכן אמיתיים הם הדברים עליהם אני מספר כעת. וכי יתכן, אמרתי לעצמי, כי האדם יכול "לחיות" אותם, להתנסות בהם ולהישאר אדם, בכל זאת?!
הנה על אחת ה"חוויות" הקשות מספר אני לראשונה:
בדרך לא דרך הגעתי לעיר סוקל. באותה עת, בהרוביישוב מקום הולדתי, כמעט לא נשארו יהודים. שבועות אחדים הסתובבתי בסוקל ללא מעש, ללא תקוה, כפליט חרד לבאות. ביום בהיר אחד (שהיה די מעונן) הובלנו כאלפיים איש ואישה יושבי סוקל, בתוכם אנו השרידים מהרוביישוב והסביבה, לתחנת הרכבת המרוחקת כשני ק"מ מהעיר.
דחפו את כולנו לקרונות. לאחר שנתמלא קרון אחד עד אפס מקום, דחפו אחרים לקרון אחר. יום שלם עמדנו בתחנה. מה שהתרחש בפנים הקרון, קשה לתאר. כולנו ידענו כי היעד הוא בלז'ץ, כלומר מסע אל המוות. החלטתי להילחם על חיי. עשיתי את כל המאמצים להתקרב לאשנב, בעזרת עוד בחורים עקשנים כמוני, החלטנו לא להיכנע ויהי מה. הרכבת זזה, בכוחות משותפים, אדירים, הצלחנו להוציא ולעקם את הסורגים ואת התיל שכיסו את האשנב, עד שנפער חור, דרכו אפשר היה להוציא את הגוף. ידעתי שבקצה הקרון, על המדרגות, יושב חיל גרמני מזויין בתת מקלע, המוכן לירות בכל רגע. הסתובבתי והוצאתי בזהירות את גופי וקפצתי החוצה. נשמתי אוויר צח…. ושוב אני חופשי. את הלילה הזה לא אשכח לעולם. היה זה חודש אוקטובר 1942. לילה אפל… נפלתי לתוך תעלה שהפרידה את מסילת הברל מהדרך המקבילה. נחבלתי.
לאחר רגעים אחדים "התאוששתי וחזרתי אל עצמי". עוד באותו לילה עברתי בשחיה הגעתי שוב לגטו סוקל. לעיתים נדמה לי כי אולי אמנם זה חלום שחלמתי. האם זה באמת נכון שקפצתי מרכבת דוהרת? ונשארתי בחיים?
