עזרה וסעד

מבין מוסדות העזרה והסעד היהודיים הבולטים בתקופה זו, ראוי להזכיר את "קופת גמילות חסדים" הוותיקה שהתארגנה מחדש לאחר מלחמת העולם הראשונה, והעניקה לבעלי עסקים קטנים הלוואות ללא ריבית כדי לשקם את עסקיהם.

 

גם "הבנק העממי" ("פאלקסבאנק"), שנוסד ב-1928 בעזרת הג'וינט האמריקני, נתן לסוחרים ולבעלי מלאכה יהודים הלוואות בריבית נמוכה. כמו כן נוסדו ארגונים אחרים לעזרה הדדית – של בעלי מלאכה, פקידים, שכירים במפעלי התעשייה ובבתי-המסחר.

 

החייטים היו הראשונים מבין בעלי המלאכה שהתארגנו באיגוד משלהם, וזמן מה אחר-כך התארגנו בערך 600 בעלי מקצוע ב"איגוד בעלי מלאכה" ; באיגוד היו סקציות מקצועיות של עובדי המחט, עובדי העץ, עובדי העור ועובדי התובלה. השכירים בבתי-המסחר ובמשרדים היו מאורגנים ב"אגודת זבנים".

 

הקהילה הגבירה את פעילותה בתחום העזרה והסעד והוקמו מספר חברות חדשות. חברת "בית לחם" סיפקה מזון לעניים ביותר, "לינת צדק" ו"אגודת נשים יהודיות" סייעו לחולים ולמשפחותיהם ותרמו גם להחזקת בית-החולים, מושב הזקנים ובית-היתומים. המוסדות הללו קיבלו תמיכה מהקהילה ומהעירייה.