הרוביישוב (HRUBIESZOW), נזכרת לראשונה באמצע המאה ה-14 ככפר בחבל חלם. שמה של העיירה נגזר מהמילה הפולנית "רוביז'ה", שפירושו "חזית" שכן העיירה שכנה, על הגבול הרוסי. קרוב לוודאי שבעבר שימשה העיירה מוצב חוץ להגנה כיוון שלב העיירה היה, למעשה, אי. נהר ההוצ'ווה, הבא מן המערב, התפצל לשני יובלים לפני הגיעו לעיירה, הקיף אותה, ואז חזרו היובלים והתחברו זה לה מצדה השני.
חלקה המרכזי של העיירה היה מוגבה, במיוחד בצפון, והמישורים שמצדו השני של הנהר היו נמוכים ממנו בכ-60 מטר. באביב, כשהשלג והקרח הפשירו, היו המישורים שמסביב לעיירה מוצפים לגמרי. מאוחר יותר במשך השנה, שמשו המישורים ככרי מרעה לסוסים, פרות ולהקות אווזים לבנים.
החיים בהרוביישוב התנהלו על מי מנוחות עד שנת 1648 אז פלשו אליה חייליו של בוגדן חמיילניצקי, מנהיג מרד הקוזקים נגד האיחוד הפולני-ליטאי. בהיסטוריה היהודית זכור שמו כמוביל פרעות ת"ח ות"ט שבמהלכן נרצחו אלפי יהודים על ידי הקוזקים בהנהגתו.
בוגדן חמיילניצקי
והחריבו את בתיה ואת הארמון.
בחצי השני של המאה ה-18 נכבשה פולין על ידי רוסיה הצארית, פרוסיה ואוסטרו-הונגריה, ושטחה חולק ביניהן. המדינה הפולנית לא היתה קיימת, למעשה, מאז שנת 1795 (החלוקה השלישית) ועד 1918, אז הוקמה מחדש מתוקף הסכמי ורסאי. , בחלוקתה הראשונה של פולין בשנת 1772, עברה הרוביישוב עם כל מחוז זמושץ לריבונות אוסטריה.
מהדוחות הראשונים של הפקידים האוסטרים עולה כי ראש העיר וחברי המועצה העירונית לא ידעו קרוא וכתוב ובכל העיר קשה היה למצוא אדם שיתאים לשמש במשרה עירונית.