אחת המטרות הראשונות שמיסדי העמותה נטלו על עצמם היתה חיבור ועריכת "פנקס הרוביישוב" באידיש ובעברית אשר נכתב בהשראת "פנקסי הקהילה" שהיו מוכרים בקהילות יהודי מזרח אירופה.
ב"פנקס הרוביישוב" נתנו הניצולים ביטוי לקורותיהם בשואה, סיפרו את סיפור עיירתם, תיארו את מוסדותיה היהודיים של הקהילה, אורח חייה ויחסיה עם התושבים הלא יהודים.
במבט לאחור, "פנקס הרוביישוב" היה "קיר הדמעות" של הניצולים -המקום בו נפגשו זיכרונותיהם ואנחותיהם לצד התרפקותם על מה שבחטף נגדע, הושמד ונעלם. הם השיחו לפי תומם עם הדומים להם, אלה שזה עתה ניצלו ושרדו את התופת.
לימים, הפך "פנקס יהודי הרוביישוב" (כמן פנקסי קהילה אחרים) לתיעוד חשוב גם לחוקרים שעניינם זיכרונות קהילה – הגל הראשון.
מטרה שניה שעמדה לנגד עיניהם של המייסדים היתה הקמת אנדרטה בישראל לזכר נרצחי הרובישוב.
בבית הקברות בנחלת יצחק (תל אביב) הוקמה אנדרטה בה הוטמן אפרם של היהודים שנרצחו בבית הקברות היהודי בהרוביישוב. באנדרטה גם הוטמנה מגילה ובה שמותיהם של הנספים.
בבית הקברות היהודי בהרוביישוב הוקמה ב 1996 אנדרטה על שרידי בית הקברות היהודי, במקום בו התרחשה האקציה האחרונה ובו הוצאה להורג קבוצת היהודים האחרונה שנותרה בעיר.
האנדרטה, כמו גם האנדרטה שהוקמה בתל- אביב, תוכננה על ידי אברהם זילברשטין, יליד הרוביישוב, שמשפחתו נרצחה על ידי הגרמנים. האנדרטה בנויה משברי מצבות שנעקרו לאחר המלחמה מבית הקברות היהודי על ידי תושבי המקום ושימשו לריצוף המדרכות. שלום עומרי, ניצול השואה ויליד הרוביישוב, יחד עם אברהם זילברשטיין, נסעו לפולין ופיקחו על הקמת האנדרטה.
מאז הקמתה תומכת העמותה בשמירה ותחזוקה של האנדרטה וסביבתה.
מהלך חשוב שדור מייסדי העמותה לקח על עצמו, היה התקשרות עם בית הספר "חנקין" ומאוחר יותר עם תיכון "קריית שרת" (שניהם בחולון) במגמה לבנות דיאלוג עם הדור הצעיר ובמרכזו סיפורם האישי וסיפור עיירתם. לימים היוו בתי ספר אלה דגם חינוכי לבתי ספר אחרים ברחבי הארץ להטמעתו של נושא השואה ויצירת שיח בין-דורי בין ניצולים ותלמידים.
מיכאל דרורי (פינגר), מנהלו של בית הספר "חנקין", רתם את צוות המורים ותלמידי הכתות הגבוהות לקשר ארוך שנים עם עירית הרוביישוב ובית הספר בעיר.
לאורך שנים תמכה וממשיכה לתמוך העמותה במסעות תלמידי התיכון לפולין,
לאתרי השמדה. בנסיעות אלה ביקרו התלמידים גם בהרוביישוב, נפגשו עם תלמידי תיכון מבני העיר וערכו עצרות זיכרון ליד האנדרטה.
אחת לשנה מארגנת העמותה טקס זיכרון לנספי הרוביישוב בהשתתפות חברי העמותה ומשפחותיהם לצד תלמידי תיכון קריית שרת וחבר המורים. עם השנים נעשה טקס זה למקום מפגש דור שני ושלישי של משפחות הרוביישוב , הנהלת בית הספר ואורחים רבים.
הנהלת העמותה ערה וקשובה לעובדה שעם הזמן עלול התיעוד הקיים על הרוביישוב- בע"פ ובכתב – לפני ובזמן מלחמת העולם השניה, להיעלם. בשל כך נטלה על עצמה העמותה להקים אתר אינטרנט.
אתר זה מבקש להציג את רב גוניות קהילת הרוביישוב: החיים החברתיים, התרבותיים והקהילתיים שנוצרו בה במשך מאות שנות קיומה. אנו מקווים שיוצאי הרוביישוב, תלמידים וחוקרים בארץ ומחוצה לה, ימצאו ענין באתר והוא יהווה גם "מקום מפגש" ליוצאי הרוביישוב ומקור מידע חשוב לתלמידים ולחוקרים העוסקים בנושא השואה.
יעקב (קופל) אסתרון (רבינוביץ)
אלקנע איינהורן
יוסף אפשטיין
טובה בוכמן
מיכאל דרורי (פינגר)
מאיר הופמן
מרדכי הורוביץ
רושקה וידרמן
אברהם זילברשטין
רות טטרקו
ברוך ינובר
שמריהו מינץ
שלום עמרי
צבי פכטר
אברהם צימרמן
יוסף שוורץ
אפריים שטיך
בראייתם למרחוק וכדי לעגן ולבסס את עתידו של ארגון יוצאי הרובישוב, שילבו מייסדי העמותה את בניהם ובנותיהם, בני הדור השני בפעילותה.
היום, במסירות ובהתמדה, בתחושה של מחויבות עמוקה – מנוהלת העמותה על ידי בני ה"דור השני".
לצד חברי בעמותה, אני גאה להיות יושב הראש שלה ולהמשיך בנתיב מייסדיה.
בברכה
אהרון אסתרון, יו"ר ועד העמותה
