אחת המטרות הראשונות שמייסדי הארגון נטלו על עצמם היתה חיבור ועריכת "פנקס הרוביישוב" באידיש ובעברית, אשר נכתב בהשראת "פנקסי הקהילה" שהיו מוכרים בקהילות יהודי מזרח אירופה.
ב"פנקס הרוביישוב" נתנו הניצולים ביטוי לקורותיהם בשואה, סיפרו את סיפור עיירתם, תיארו את מוסדותיה היהודיים של הקהילה, אורח חייה ויחסיה עם התושבים הלא יהודים.
במבט לאחור, "פנקס הרוביישוב" היה "קיר הדמעות" של הניצולים – המקום בו נפגשו זיכרונותיהם ואנחותיהם לצד התרפקותם על מה שנגדע, הושמד ונעלם. הם השיחו לפי תומם עם הדומים להם, אלה שזה עתה ניצלו ושרדו את התופת.
לימים, הפך "פנקס הרוביישוב" (כמן פנקסי קהילה אחרים) לתיעוד חשוב גם לחוקרים שעניינם זיכרונות קהילה – הגל הראשון.
מטרה שניה שעמדה לנגד עיניהם של המייסדים היתה הקמת אנדרטה בישראל לזכר נרצחי הרוביישוב.
בבית הקברות בנחלת יצחק (תל אביב) הוקמה אנדרטה בה הוטמן אפרם של היהודים שנרצחו בבית הקברות היהודי בהרוביישוב. באנדרטה גם הוטמנה מגילה ובה שמותיהם של הנספים.
בבית הקברות היהודי בהרוביישוב הוקמה ב-1996 אנדרטה על שרידי בית הקברות היהודי, במקום בו התרחשה האקציה האחרונה ובו הוצאה להורג קבוצת היהודים האחרונה שנותרה בעיר.
האנדרטה, כמו גם האנדרטה שהוקמה בתל-אביב, תוכננה על ידי אברהם זילברשטיין, יליד הרוביישוב, שמשפחתו נרצחה על ידי הגרמנים. האנדרטה בנויה משברי מצבות שנעקרו לאחר המלחמה מבית הקברות היהודי על ידי תושבי המקום ושימשו לריצוף המדרכות. שלום עומרי, ניצול שואה ויליד הרוביישוב, יחד עם אברהם זילברשטיין, נסעו לפולין ופיקחו על הקמת האנדרטה.
מאז הקמתה תומך הארגון בשמירה ובתחזוקה של האנדרטה וסביבתה.
מהלך חשוב שדור מייסדי הארגון לקח על עצמו, היה התקשרות עם בית הספר "חנקין" ומאוחר יותר עם תיכון "קריית שרת" (שניהם בחולון) במגמה לבנות דיאלוג עם הדור הצעיר ובמרכזו סיפורם האישי וסיפור עיירתם. לימים היוו בתי ספר אלה דגם חינוכי לבתי ספר אחרים ברחבי הארץ להטמעתו של נושא השואה ויצירת שיח בין-דורי בין ניצולים ותלמידים.
מיכאל דרורי (פינגר), מנהלו של בית הספר "חנקין", רתם את צוות המורים ותלמידי הכתות הגבוהות לקשר ארוך שנים עם עיריית הרוביישוב ובית הספר בעיר.
לאורך שנים הארגון תומך וממשיך לתמוך במסעות תלמידי התיכון לפולין, לאתרי השמדה. בנסיעות אלה ביקרו התלמידים גם בהרוביישוב, נפגשו עם תלמידי תיכון מבני העיר וערכו עצרות זיכרון ליד האנדרטה.
אחת לשנה מארגן הארגון טקס זיכרון לנספי הרוביישוב בהשתתפות חברי הארגון ומשפחותיהם לצד תלמידי תיכון קריית שרת וחבר המורים. עם השנים נעשה טקס זה למקום מפגש דור שני ושלישי של משפחות הרוביישוב, הנהלת בית הספר ואורחים רבים.
הנהלת הארגון ערה וקשובה לעובדה שעם הזמן עלול התיעוד הקיים על הרוביישוב, בע"פ ובכתב, לפני ובזמן מלחמת העולם השניה, להיעלם. בשל כך נטל על עצמו הארגון להקים אתר אינטרנט.
אתר זה מבקש להציג את רב גוניותה של קהילת הרוביישוב: החיים החברתיים, התרבותיים והקהילתיים שנוצרו בה במשך מאות שנות קיומה. אנו מקווים שיוצאי הרוביישוב, תלמידים וחוקרים בארץ ומחוצה לה, ימצאו ענין באתר והוא יהווה גם "מקום מפגש" ליוצאי הרוביישוב ומקור מידע חשוב לתלמידים ולחוקרים העוסקים בנושא השואה.
בברכה
אהרון אסתרון, יו"ר ועד הארגון