בית הקברות היהודי בהרוביישוב הוקם במאה ה-16 והתקיים עד פרוץ מלחמת העולם השניה. הקבורה האחרונה הידועה התקיימה בו בשנת 1941. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם השתרע בית הקברות על שטח של 31 דונם, היה בו בית טהרה והשטח כולו היה מוקף גדר עץ.
בית הקברות שימש כאתר רצח ליהודי הרוביישוב: בשנים 1943-1942 רצחו הגרמנים כ-500 מיהודי העיר בבור הריגה בבית הקברות וטמנו את גופותיהם בקבר אחים.
בזמן המלחמה נפגע בית הקברות קשות והמצבות שימשו את הגרמנים לריצוף הכיכרות והכבישים בעיירה.
לקראת תום המלחמה השתמשו הגרמנים בחלק הדרומי של השטח ככביש, ולאחר שהמלחמה הסתיימה השתמשו תושבים מקומיים במצבות שנותרו כחומרי בנין.
בשנים 1945–1946, הוציאה קבוצת יהודים את גופות הקורבנות מקברי אחים בעיירה ובסביבתה וקברה אותן מחדש בבית הקברות. בשנות ה-70 הוזנח בית הקברות ונבנו מחסנים בחלקו הדרומי.
בשטח בית הקברות הוקמה בשנות ה-70 מצבה על ידי אברהם שר, יליד העיר, לזכר יהודי הרוביישוב.
בשנות ה-80, לאור העובדה שלא נותר כמעט זכר למצבות שהיו בבית הקברות שהפך להיות שדה בר, התקבלה החלטה משותפת של הקהילה היהודית של יוצאי הרוביישוב וראש העיר דאז, קז'ימייז' לוקייביץ', לשפץ את בית הקברות, לשמר אותו ולהקים בו מצבה נוספת לזכר יהודי הרוביישוב שנרצחו בשואה. בשיתוף פעולה עם גורמים מקומיים נאספו מרחבי העיר כמאה חלקי מצבות יהודיות ששימשו בעבר לריצוף וכחומרי בניין והוחזרו לשטח בית הקברות. שברי מצבות אלה שובצו במצבת זיכרון ליהודי הרוביישוב, שתוכננה על ידי אברהם זילברשטיין, יליד הרוביישוב, והוקמה בשנת 1997.
היום בית הקברות משתרע על שטח של כ-2.5 דונם, הוא מוקף בגדר ויש בו מצבות מעטות בלבד. העתיקות שבהן מתוארכות למאה ה-17, חלקן השתמרו היטב וניתן לראות בהן את העיטורים וכיתובים בעברית.
המפתח לשער מצוי במשרדי החברה העירונית ברחוב Krucha 20 (ליד בית הקברות).
